פסטיבל האישה שמח... והגבר?! הזמנה לצאת מהקופסה ולהביע את דעתכן... דעתכם...
הבוקר מכל מקום אני שומעת נשים קוראות להיות חזקות, מעודדות לעוצמה, אסרטיביות ולעמידה איתנה על שלהן — מול הבוס, הבעל והילדים.
הרוח טובה וחשובה, אך דרך עבודתי כיועצת זוגית ומשפחתית אני נזכרת דרך הנשים המגיעות אליי שגם לדעת לוותר זו חוזקה, לפעול מתוך שקט וצניעות הן מעלות לא קטנות, להיות חלק משתף ומכיל את הבעל והמשפחה במסע הזה של החיים — אלו עוצמות נשיות אמיתיות!
ובאותה נשימה אני חושבת שאם כבר מדברים על שוויון — אני בעד "יום הגבר", ונשים בבקשה לא לכעוס (-: רגע, תקראו עד הסוף...
אני בעד להמשיך ולציין את יום האישה, ובנוסף — לא במקום, בתאריך אחר — לציין את יום הגבר. כי אני בעבודתי זוכה להכיר גם את הגבר של האישה המדהימה, ורואה שיש גבר חדש בשכונה: גבר רגיש, גבר שותף, גבר שרוצה ללמוד, גבר שרוצה להילחם על הזוגיות שלו ועל האישה שלו, גבר שהוא אבא — סופר אבא.
ובכלל, כדי שזוגיות טובה ומצמיחה תהיה, אנו זקוקים ל"סופר אישה" ול"סופר גבר".
ובנימה אישית: אני האישה שאני, מאוד גאה בה בזכות עצמה, ויחד עם זאת אני האישה שאני בזכות הגבר המדהים שאיתי.
אז פוסט זה מוקדש לכל הנשים המדהימות באשר הן, ובמיוחד לחמש הנשים הכי חשובות בחיי: אמא שלי — האחת והיחידה, וארבעת אחיותיי שהן העוגן, האהבה, השייכות והבית עבורי. ואחרון חביב — אבא שלי! סופר אבא!!
רוצים לדבר על זה?
כתבו לי כמה מילים על מה שקורה, ואחזור אליכם לשיחה קצרה.
יצירת קשר